<h1>סמ"ק מצוריך סימן ק"ז</h1>
<h2>דף קט.</h2>
להפר נדרי' דכתיב (במדבר ל') ואיש' יפרנו וכן דרשו רבותינו לעולם ידבק אדם לשלש' דברים לחליצ' ולהבאת שלום ולהפרת נדרים ודרשו רבותינו שבידו להפר נדרי בתו ונדרי אשתו, של בתו משתגיע לעונת נדרים עד שתבגר ועונות נדרים היא מאחת עשרה שנה ויום אחד אם יודעת לשם מי נדרה נדרה נדר, ואם אינה יודעת לשם מי נדרה אין נדרה נדרא) ונדרי אשתו משנכנסה לחופה עד שיגרשנה. [סמ"ק סימן ק"ז]. א) ש"ע וקודם שיש י"ב לזכר וי"א לנקב' אפי' יודעי' אינו נדר וגוערין בהן ומכין אותן שלא ילמדו לשונם בנדרים ושבועות ובדבר קל שאין בו ענוי נפש אומרים להם שיעמדו בנדרן ומי"ג ויום אחד לזכר וי"ב ויום אחד לנקבה אעפ"י שאין יודעים הוי נדר.
להפר נדרים דכתיב (במדבר ל') ואשה יפירנו. דרשו רבותינו (יבמות ק"ט) לעולם ידבק אדם בג' דברים בחליצה ובהבאת שלום ובהפרת נדרים, ואמרו חכמים (כתובות מ"ו) שבידו להפר נדרי בתו ונדרי אשתו, של בתו משתגיע לעונת נדרים עד שתיבגר, ועונת נדרים היא מי"א שנים ויום אחד אם היא יודעת לשם מי נדרה אבל אם אינה יודעת לשם מי נדרה אין בנדריה כלוםא), ונדרי אשתו משתכנס לחופה עד שיגרשינהב), א)0וצריכה בדיקה כל השנה כולה שהיא י"א לקטנה וי"ב לגדולה כיצד הרי שנדרו או הקדישו בתחילת שנה זו ושאלו אותם וידעו ונדרו נדר אחר אפילו בסוף שנה זו צריכה בדיקה ואחר כך יתקיים ואין אומרים הואיל וידעו בתחילת השנה זו אין צריכים בדיקה אלא צריכים בדיקה כל השנה כולה, קודם הזמן הזה אף על פי שאמרו אנו יודעין לשם מי נדרנו אין נדריהם נדר ואין הקדשן הקדש ואחר הזמן הזה שנמצא [הבן] בן י"ג שנה ויום אחד והבת בת י"ב שנה ויום אחד אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו נדרן והקדשן קיים ואף על פי שלא הביאו ב' שערות גדולים הן ובכלל שוטים לא מחזקינן להו דאין שוטה אלא מקרע כסותו והלן בבית הקברות יחידי והיוצא יחידי בלילה (חגיגה ג') במה דברים אמורים שבת י"ב שנה ויום אחד נדריה קיימין כשלא הייתה ברשות האב או ברשות הבעל אבל אם הייתה ברשות האב (אם) אפילו הגדילה והרי היא נערה [אביה] מיפר כל נדריה וכל שבועה שתשבע ביום שמעו, בגרה אינו מיפר לה והרי כל נדריה ושבועותיה כנדר אלמנה וגרושה, עכ"ל ס"ג. ב)0בעל, שגזירת הכתוב הוא שמיפר בלא פתח ובלא חרטה, אין לחלק בנדרי אשתו בין ברבים בין על דעת רבים, עכ"ל ס"ג. ואומר ר"י שאשה שהיפר לה בעלה נדריה אם היא חפצה בהפרה הם מופרים ואם אינה חפיצה היא יכולה לקיים ויעלו לה אך בעלה יכול להדיחה מכל נכסיו ולא יעשה לה כמשפט הבנות עד תתקן דרכיה, ועוד משמו שאשה שנדרה שלא לאכול בשום יום ויום אם לא יפר לה בעלה והלך למדינת הים וכשהלך הזהיר לה שלא להתענות יש להסתפק אם יכולים הבנים להתיר לה נדרה בחיי בעלה אף על פי שאינו כאן אם לא היה זה שגילה הבעל שאין רצונו שתתענה היא דכיון שגילה הא ודאי שיכולים להתיר לה, עכ"ל ר"י מקורביל.
